#אברקדברה \ ליאור אברהם

מכונת ההנשמה עבדה במרץ, מנסה לשמור אותו בחיים.
צינורות מילאו את חלל הפה שלו, מחוברים למסכים מרצדים.
היא ישבה לידו על כסא פלסטיק לבן, מחפשת איך להציל אותו.
פתאום נפלט מגרונה "אברקדברה" בקול הילדותי שלה. היא ידעה שהקול שלה תמיד חדר לו לנפש, ולכן השתמשה בו.
הפעם, היא צדקה.
המילה הזו גרמה לו לפקוח את עיניו, לאחר שלושה ימים של תרדמת.
"אברקדברה, היא לא רק מילת קסמים" סיפרה לו פעם בשיחת סלון.
"הפירוש שלה בארמית, אברא כאדבר – מה שאגיד הוא מה שיקרה. יש משמעות גדולה לבחירת המילים שלנו בחיים", ניסתה ללמד אותו.
הוא, כמו תמיד, היה ציניקן שכזה. בחר להמשיך בהומור השחור כמנגנון הגנה על הלב שלו. אותו לב שהביא אותו כעת למחלקה הזו.
ביקור הרופאים לא איחר להגיע ובראשם עמד רופא במבט קשוח:
"גבר בן 47, עבר אירוע לבבי קשה. לפי הבדיקות שלנו, לא נגרם נזק מוחי, ממשיכים כרגע בהנשמה, עד למחר בבוקר. מינון התרופות ירד בהדרגה".
רגע לפני שעזב את החדר, היא פנתה אל הרופא.
"דוקטור", ביקשה לעצמה להחליף איתו מילה.
"פרופסור, בשבילך" תיקן אותה.
"הוא יהיה בסדר?"
"מי את בשבילו?", שאל בסקרנות.
היא עצרה לשנייה וחשבה.
הרי הם לא נשואים ואפילו לא זוג. הם נשמות אבודות שהתחברו מהמון סיבות.
"אני כל מה שהוא לא", אמרה לפרופסור בחיוך.
המח שלה תמיד היה חד מחשבה. "את החכמה ביננו", נהג לומר לה כשהכירו, והיא מעולם לא הכחישה.
הפרופסור יישר אליה מבט רציני ואמר:
"תראי, לפי כל המדדים, הוא יהיה בסדר, הלב שלו עבר אירוע מורכב. הרבה מזל היה כאן. מזל שהמדע לא תמיד יודע להסביר. הרופאים באמבולנס עשו קסמים והצילו אותו ברגע האחרון. אבל הלב הזה, חייב טיפול."
"תזונה? ניתוח? תרופות?", שאלה במבט מלא דאגה.
"אהבה" ענה לה בטון עמוק. "אהבה".
"הוא לא יוכל להמשיך להשבר לו שוב. הצילומים מראים שהלב הזה עבר יותר מידי בחייו הקצרים. תצטרכי לדאוג לו." הסתובב ויצא עם שיירת לובשי החלוקים הלבנים.
בינתיים, חומרי ההרדמה נתנו את אותותיהם והוא נכנס לשינה עמוקה. איש לא יודע אם יתעורר ממנה.
היא התקרבה אל האוזן שלו ולחשה לו: "אני לא אתן ללב שלך להשבר יותר. מבטיחה! ט"ו באב שמח, אהבה שלי. הפעם זה לתמיד. אברא כדברא."