לבד זה מפחיד
My new place… נשמע מפוצץ
חוזרת בזמן לכמה רגעים- חצי שנה אחורה 15.12.2021
דירה משלי- רק אני!
שקט, דממה ממשית.
כזו השתקת את כל חלקי הגוף ובד בבד מעצימה ומעניקה נחת ורגיעה מוחלטת.
אצלי בלגיטימי- התחיל ברע נגמר בטוב
התחיל בהתקף חרדה שהכה בי, הפרעות אכילה
שלא נמנעו מלחזור אל תוך חיי אחרי מלחמת התשה שלי מולם!
וכמעט והצלחתי להעלים אותן!!
ועוד תופעות לוואי שבשלב הזה- אבחר להשאיר אצלי, קלישאתי ככל שיהיה..
וכמו אצל כולם ״צרות באות בצרורות״
שגרה שנפגעה בלא רצוני, הפכה למונוטוניות מוחלטת כמובן קורונה ״שעשתה עמדי חסד״ והעניקה את הסגר בתוך השקט החדש.
ואני מוצאת עצמי רובצת בבית חצי ריק וצוללת למחשבות עמוקות כאלו שעוד לא הכרתי, ערכתי ניתוח אופי יותר נכון רצח אופי לעצמי.
קלטתי כמה זמן חמק לי מבין האצבעות, כמה אנרגיות נשרפו קליל עד שלא נשארו למה שהכרחי באמת.
ואז.. משום מקום מגיעה הארה כזו מתוך תוכי "קומי ותפעלי"
יש לי אותי זה מספיק !
אז ניצחתי, את האני העצמי הקודמת.
הבסתי את כל החולשות שניהלו אותי, נוקאאוט לכל הגחמות ולכל הסחות הדעת.
התמכרתי לשקט פתאום, לשלוות עולמים הזו במקום לרדיפה אחרי עוד סטורי מפוצץ באינסטרגם.
ובעצם, זה שבחרתי בעצמי גרם להכל פשוט לקרות, במציאות כן?
בזמן הנכון, במקום הנכון, ומסתבר גם עם האנשים הכי נכונים לי.
אהה, ולא שביקשתי והתאמצתי להשיג אותם, הם הגיעו אלי הכי טובים שיכולתי לבקש.
אותם כוכבים העניקו מסרים כל אחד בהתאמה לתפקיד שאיתו חדר לפרטיות שלי
משפטים שנזרקו לאוויר בלי הכנה מוקדמת חדרו כמו חץ למטרה פשוט דיוק פנומנלי.
לקחתי, אימצתי, נ ש מ ת י
ובעיקר?! למדתי מכל מי ומה שאפשר!
והמסע אל האני עצמי לא יפסק אף פעם..
הסיטואציות שנקלעתי אליהן דחקו לפינה והותירו אותי לקבל החלטות בעצמי, אם לומר את האמת הגיע הזמן.
הלבד לימד אותי שאני הכי טובה לעצמי, רק אני אדע מה נכון וטוב עבורי.
הלב נפתח לכל מה שחבוי בתוכי, פתאום נשאבתי לעיסוקים שכבר שכחתי כמה אני אוהבת, כמה אור ושמחה הם מספקים לי.
כל שהייתי צריכה זה להסיר אבק ולהזכר בדברים הקטנים שעושים לנשמה שלי טוב.
כשהפוקוס מכוון לתוך הנפש.. לא נשארה לי ברירה אלא לחבק אותה חזק חזק עם כל החולשות, הפגמים, התשוקות והחלומות וללמוד לאהוב.
לקבל ולאהוב את כל החבילה הזו שעטופה בדמות ויזואלית קומפקטית.. אני.
רגע, אז לבד זה מפחיד?
