רוסיה פתחה במתקפה הרסנית על אוקראינה, דמוקרטית אירופית של 44 מיליון בני אדם, הפציצה את עריה וסגרה את הבירה קייב, מה שגרם ליציאה המונית של פליטים.
אבל מדוע המנהיג הסמכותי של רוסיה קרע הסכם שלום עם שכנו ושחרר את מה שמנהיגי אירופה כינו "המלחמה של פוטין"?
הוא ניפץ את השלום באירופה והטיל את כל מבנה הביטחון של היבשת לסכנה.
מדוע פלשו כוחות רוסים?
בנאום טלוויזיה לפני עלות השחר ב-24 בפברואר, הנשיא פוטין הכריז שרוסיה לא יכולה להרגיש "בטוחה, להתפתח ולהתקיים" בגלל מה שלטענתו מהווה איום מתמיד מאוקראינה המודרנית.
מיד הותקפו שדות תעופה ומפקדות צבאיות, ואז התגלגלו טנקים וחיילים מרוסיה, חצי האי קרים שסופחה לרוסיה ומבעלי בריתה בלארוס. ערים גדולות הופגזו, שכונות נהרסו עד היסוד ומיליוני אוקראינים נמלטו מבתיהם.
ובכל זאת רוסיה אוסרת את המונחים מלחמה או אפילו פלישה, ומאיימת על עיתונאים בכלא אם כן. עבור הנשיא פוטין מדובר ב"מבצע צבאי מיוחד".
רבות מההצדקות שלו למלחמה היו שקריות או לא הגיוניות.
הוא טען שמטרתו הייתה להגן על אנשים נתונים לבריונות ורצח עם ולכוון ל"פירוז ודה-נאציפיקציה" של אוקראינה. לא היה רצח עם באוקראינה: זוהי דמוקרטיה תוססת, המונהגת על ידי נשיא יהודי.
"איך יכולתי להיות נאצי?" אמר וולודימיר זלנסקי, שהשווה את המתקפה של רוסיה לפלישה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. גם הרב הראשי של אוקראינה ואנדרטת אושוויץ דחו את ההשמצה של רוסיה.
הנשיא פוטין האשים תכופות את אוקראינה בהשתלטות על ידי קיצוניים, מאז שהנשיא הפרו-רוסי שלה, ויקטור ינוקוביץ', הודח ב-2014 לאחר חודשים של הפגנות נגד שלטונו.
אבל אוקראינה לא זינקה ימינה, היא פנתה למערב, ומנהיג רוסיה שואף להפוך את זה. ההפגנות הללו פרצו כאשר מוסקבה לחצה על נשיא אוקראינה לא לחתום על אמנת התאחדות עם האיחוד האירופי משנת 2013.
רוסיה הגיבה ב-2014 על ידי השתלטות על האזור הדרומי של קרים והפעלת מרד במזרח, תוך גיבוי בבדלנים שלחמו בכוחות אוקראינים במלחמה של שמונה שנים שגבתה 14,000 חיים.
אוקראינה הבהירה שהיא רוצה להצטרף לאיחוד האירופי ולברית ההגנה המערבית, נאט"ו, אבל הקרמלין לא יקבל זאת.
בסוף 2021 החלה רוסיה לפרוס מספר רב של חיילים קרוב לגבולות אוקראינה. הנשיא פוטין הכחיש שוב ושוב את תכנון הפלישה, אבל אז הוא ביטל את הסכם השלום של מינסק ב-2015 למזרח והכיר באזורים שבשליטת המורדים כעצמאיים.
כששלח את הכוחות, הוא האשים את נאט"ו באיומים על "עתידנו ההיסטורי כאומה".
כבר ברור שלדימיר פוטין שואף להשתלט על אוקראינה ולהפיל את ממשלתה שנבחרה באופן דמוקרטי. הנשיא זלנסקי אמר שהוא הוזהר "האויב קבע אותי כמטרה מספר אחת; המשפחה שלי היא יעד מספר שתיים".
המטרה המוצהרת של רוסיה היא שאוקראינה תשוחרר מדיכוי ו"תנקה מהנאצים". לפי הנרטיב השקרי הזה של אוקראינה המנוהלת על ידי פשיסטים מאז 2014, מר פוטין דיבר על הבאת לבית המשפט "אלה שביצעו פשעי דמים רבים נגד אזרחים".
הוא הכחיש כי התכוון לכבוש את אוקראינה והוא דחה האשמה של בריטניה לפני המלחמה כי הוא זומם להתקין בובה פרו-קרמלין, אבל אז הוא אמר שגם לא תהיה פלישה. דו"ח מודיעיני לא מאושר אומר שהוא שואף לפצל את המדינה לשניים.
מה הדרישות של פוטין?
כדי לעצור את המלחמה, המנהיג הרוסי רוצה שאוקראינה תכיר בקרים כחלק מרוסיה ותכיר בעצמאותו של המזרח המנוהל על ידי הבדלנים. והוא דורש מאוקראינה לשנות את החוקה שלה כדי להבטיח שהיא לא תצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי.
אבל הדרישות שלו לא נעצרות שם.
הוא רוצה שנאט"ו תחזיר את השעון ל-1997 ותהפוך את התרחבותה מזרחה, כשהוא מתלונן שלרוסיה "אין לאן לסגת – האם הם חושבים שפשוט נשב בחיבוק ידיים?".
זה יחייב את נאט"ו להסיר את כוחותיה ואת התשתית הצבאית שלה מהמדינות החברות שהצטרפו לברית מ-1997 ולא לפרוס "נשק תקיפה ליד גבולות רוסיה". כלומר מרכז אירופה, מזרח אירופה והבלטים.
קנצלר גרמניה, אולף שולץ, סבור שהדבר חורג מנאטו וכי מנהיג רוסיה "רוצה להשתלט על אירופה על פי השקפת עולמו". פוטין רוצה אימפריה רוסית, הוא מזהיר.
בעיני הנשיא פוטין, המערב הבטיח עוד ב-1990 כי נאט"ו תתרחב "לא סנטימטר מזרחה", אבל עשה זאת בכל זאת.
אולם זה היה לפני קריסת ברית המועצות, כך שההבטחה שניתנה לנשיא ברית המועצות דאז מיכאיל גורבצ'וב התייחסה רק למזרח גרמניה בהקשר של גרמניה המאוחדת. מר גורבצ'וב אמר מאוחר יותר כי "נושא הרחבת נאט"ו מעולם לא נדון באותה תקופה.
עד כמה הפלישה הזו מסוכנת לאירופה?
אלו הם זמנים מפחידים עבור האוקראינים, כאשר פגזים ופצצות ירדו על עריהם ויותר משני מיליון ברחו למדינות שכנות.
פולין, הונגריה, רומניה, מולדובה וסלובקיה מתמודדות עם זרם דרמטי של פליטים והאיחוד האירופי הזהיר שלפחות חמישה מיליון נוספים עלולים להיות עקורים.
אבל זה גם רגע מכריע שמאיים לקרוע את מבנה הביטחון של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.
מנהיג רוסיה העמיד את כוחותיו הגרעיניים בכוננות גבוהה, ימים לאחר שאיים על המערב ב"תוצאות שכמותן לא ראיתם מעולם" אם זה יעמוד בדרכו.
- מהם הסיכונים הגרעיניים?
כשמזכיר את המלחמה הקרה, וולודימיר זלנסקי דיבר על אוקראינה הנאבקת להימנע ממסך ברזל חדש שסוגר את רוסיה מהעולם התרבותי.
עבור מנהיגי אירופה, הפלישה הזו הביאה כמה מהשעות האפלות ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. עמנואל מקרון הצרפתי דיבר על נקודת מפנה בהיסטוריה של אירופה.
מה המערב יכול לעשות?
ברית ההגנה של נאט"ו הבהירה שאין תוכניות לשלוח כוחות קרב לאוקראינה עצמה. אבל המדינות החברות סיפקו נשק ובתי חולים שדה והאיחוד האירופי, לראשונה בתולדותיו, אמור לקנות ולשלוח נשק וציוד אחר.
נאט"ו פרסה כמה אלפי חיילים במדינות הבלטיות ובפולין ולראשונה מפעילה חלק מכוח התגובה המהירה הגדול בהרבה שלה. נאט"ו לא יגיד לאן אבל חלקם יכולים ללכת לרומניה, בולגריה, הונגריה וסלובקיה.
במקביל, המערב מכוון לכלכלת רוסיה, למוסדות פיננסיים וליחידים:
- הבנק המרכזי של רוסיה הוקפא נכסיו הזרים והבנקים הרוסיים הגדולים נסגרו מרשת התשלומים הבינלאומית Swift, המאפשרת העברה חלקה ומהירה של כסף מעבר לגבולות
- ארה"ב אסרה יבוא של נפט וגז רוסיים; האיחוד האירופי שואף לצמצם את יבוא הגז בשני שליש בתוך שנה ובריטניה שואפת להוציא בהדרגה את הנפט הרוסי עד סוף 2022
- גרמניה עצרה את האישור על צינור הגז נורד סטרים 2 הרוסי , השקעה גדולה של חברות רוסיה וגם של חברות אירופיות
- חברות תעופה רוסיות נאסרו מהמרחב האווירי מעל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה
- סנקציות אישיות הוטלו על הנשיא פוטין, שר החוץ סרגיי לברוב ואנשים רבים אחרים
- התקשורת הממלכתית של רוסיה ספוטניק ורוסיה היום, הנחשבות כשופר של הקרמלין, נאסרות ברחבי האיחוד האירופי
- העיר הרוסית סנט פטרסבורג כבר לא תוכל לארח את גמר ליגת האלופות השנה והגראנד פרי הרוסי לא יתקיים בסוצ'י.
- מלחמתו של פוטין מובילה לסיבוב פרסה דרמטי של גרמניה
